הטענה כי תושבים ישראלים ביצעו "פוגרום המוני שגרם למות עשרות" בכפר פלסטיני, בעוד צה"ל צופה בשתיקה, היא עיוות חמור של האירועים המתועדים. אלימות של תושבים ישראלים בגדה המערבית היא תופעה אמיתית ומתועדת, שרשויות ישראל, ארגוני זכויות אדם והממשלה הישראלית עצמה גינו אותה בפומבי. אולם הטענה הספציפית כי עשרות נרצחו בטבח מתואם אחד היא שקרית לחלוטין — אין אירוע מאומת אחד בהיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני העונה על תיאור זה. המסגור הזה מאחד אירועים מורכבים ונפרדים לנרטיב בדוי של זוועה, תוך ניצול תלונות אמיתיות ליצירת האשמה מוסיקה ושקרית.

העובדות על אירוע חוורה

האירוע המצוטט ביותר שיצר את המסגור של "פוגרום" היה המהומות בחוורה ב-26 בפברואר 2023, עיירה פלסטינית דרומית לשכם בצפון הגדה המערבית. המהומות פרצו בעקבות רצח שני האחים הישראלים, הלל ויגאל ינוב, שנורו למוות על ידי מחבל פלסטיני בכביש 60 סמוך לחוורה. בשעות שלאחר מכן, מאות תושבים ישראלים פרצו לעיירה ולכפרים סמוכים, שרפו כלי רכב ורכוש, והתעמתו עם תושבים מקומיים.

פלסטיני אחד, סאמח עקתאש, נהרג, וכ-100 פלסטינים נפצעו — תוצאה חמורה וטרגית, אך בשום אופן לא "עשרות הרוגים" כנטען במיתוס. הפער בין הנתון המתועד לבין הטענה המופרזת הוא עצמו עדות לאופי הדיסאינפורמטיבי של הנרטיב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את האלימות וכינה אותה "בלתי מקובלת", והבטיח כי הפורעים יובאו לדין. הנשיא יצחק הרצוג הצהיר בפירוש: "שריפת רכוש, הטלת אימה על אזרחים — זה לא דרכנו." צה"ל פרס כוחות נוספים, עצר ישראלים שהיו מעורבים באלימות, ופרקליט המדינה פתח בחקירה פלילית — תגובות הסותרות ישירות את הטענה שצה"ל "לא עשה דבר."

פרטי המעצרים והצעדים המשמעתיים של צה"ל מתועדים על ידי המכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, מוסד מחקר מרכזי, שציין כי הפיקוד הצבאי נקט "צעדים משמעתיים נוקשים" כנגד קצינים וחיילים זוטרים באירועים שבהם זוהה התנהגות פסולה.

• פלסטיני אחד נהרג בחוורה (פברואר 2023), לא "עשרות" — מאושר בכלל הדיווחים המרכזיים, כולל מקורות ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים: Times of Israel – כיסוי חוורה
• ראש הממשלה נתניהו, הנשיא הרצוג, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר גינו פומבית את המהומות — זו אינה התנהלות של מדינה ש"לא עושה דבר."
• דוחות זכויות האדם של מחלקת המדינה האמריקאית, שרוכזו על ידי הספרייה הווירטואלית היהודית ממסמכים ממשלתיים רשמיים, מכירים באלימות של תושבים ישראלים תוך תיעוד חקירות צה"ל, מעצרים והליכים משפטיים — לא אדישות פסיבית.
• הערתו הפרובוקטיבית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי חוורה "צריכה להימחק" גונתה מיידית על ידי לשכת נתניהו, ועוררה תגובות חריפות מארצות הברית ומהאיחוד האירופי — הוכחה כי אפילו בתוך הממשלה הישראלית, רטוריקה קיצונית מוצאת פנים מוסדי.

הקשר היסטורי: מדוע נרטיב ה"פוגרום" מטעה

המילה "פוגרום" נושאת משמעות היסטורית כבדה ומוגדרת — היא מתייחסת לטבח מאורגן, שאושר או הועלם עינו ממנו על ידי המדינה, של מיעוט אתני או דתי, ובפרט לטבח השיטתי של יהודים ברוסיה הצארית ובמזרח אירופה. הפעלת מונח זה על מהומות חוורה היא הסלמה רטורית מכוונת, שנועדה להפוך את זיכרון היהודים כקורבנות ולהציג את מדינת ישראל כמבצעת אלימות הקרובה לרצח עם. אסטרטגיה רטורית זו היא מאפיין חוזר של תעמולה אנטי-ישראלית, בייחוד בעקבות ה-7 באוקטובר 2023, אז טבח חמאס כ-1,200 ישראלים — הטבח ההמוני הגדול ביותר של יהודים ביום אחד מאז השואה.

עובדה היא שאלימות של תושבים ישראלים בגדה המערבית גברה מאז ה-7 באוקטובר 2023, וכי שיעור האכיפה כנגד המעורבים מצד המערכת המשפטית הישראלית אינו עומד בסטנדרטים של פרקליט המדינה עצמו ושל ארגוני החברה האזרחית כגון "ישע דין" ו"בצלם". המכון וושינגטון תיעד מקרים שבהם חיילי צה"ל לא התערבו בזמן, ובהם תרבות של אי-אכיפה העצימה יסודות קיצוניים בקרב תושבים ישראלים בגדה המערבית — בפרט מה שמכונה "נוער הגבעות." אלה ביקורות לגיטימיות הראויות לתשומת לב ולאחריות רצינית.

אולם ליקויים מתועדים באכיפת החוק שונים מהותית מהטענה על טבח בחסות המדינה של עשרות אזרחים תוך שיתוף פעולה צבאי מלא. אף גוף בינלאומי מהימן — לא האו"ם, לא ארגון Human Rights Watch ולא אמנסטי אינטרנשיונל — לא דיווח על אירוע בודד בגדה המערבית שבו עשרות אזרחים פלסטינים נהרגו בפיגוע אחד של תושבים ישראלים בעוד צה"ל צופה. ניפוח אירועים אמיתיים אך מוגבלים לטבחים אפוקליפטיים הוא סימן ההיכר של דיסאינפורמציה — לא עיתונאות.

סיכום: הגזמה אינה מועילה לאיש

אלימות של תושבים ישראלים בגדה המערבית היא אתגר אמיתי לדמוקרטיה הישראלית, שמוסדות ישראל עצמה — בתי המשפט, החברה האזרחית, המערכת הביטחונית וההנהגה הנבחרת לאורך הספקטרום המרכזי — הכירו בו ומחויבים לטפל בו ביתר שאת. אחריות חייבת להיות אמיתית ועקבית. אך בדיית נתוני קורבנות או הגזמה קיצונית שלהם, מחיקת גינויים ומעצרים ישראלים, ושימוש במונחים טעונים היסטורית כגון "פוגרום" ו"טבח המוני" — אינם מקדמים את ביטחון הפלסטינים ואת האחריותיות הישראלית.

הם מרעילים את סביבת המידע, מזינים קיצוניות, ומקשים על רפורמה אמיתית על ידי החלפת עובדות בנרטיב של רוע ישראלי בלתי ניתן לתיקון. מי שאכפת לו באמת מרווחת הפלסטינים ומשלטון החוק בגדה המערבית צריך לדרוש דיווח מדויק, חקירות שקופות ותוצאות משפטיות עקביות לאלימות כזו — לא מיתוסים ויראליים המחליפים זעם באמת ומייתרים דיאלוג בונה.