מדיניות זכויות יוצרים
מבוא
חוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007, הוא הבסיס המשפטי הקובע את המסגרת לזכויות היוצרים בישראל. החוק נועד להבטיח הגנה משפטית ליצירות מקוריות במגוון תחומים, לרבות ספרות, מוזיקה, אמנות, צילומים, תוכנות מחשב ואדריכלות. במסגרת החוק, מוענקת לבעלי היצירה זכות בלעדית לבצע שימושים מסוימים ביצירתם, תוך שמירה על אינטרסים כלכליים ומוסריים כאחד. מדיניות זו מפרטת את עקרונות היסוד, הזכויות והשימושים המותרים, כמו גם את עמדתנו ביחס ליצירות המוגדרות כ"יצירות פלסטיניות."
הגנה על זכויות יוצרים
חוק זכויות היוצרים מעניק לבעלי הזכות בלעדיות לבצע ביצירה מספר פעולות מרכזיות, כגון העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, יצירת יצירות נגזרות והשכרה. זכויות אלו נועדו לאפשר לבעל היצירה שליטה מלאה על השימוש ביצירה שלו ולהבטיח לו גמול הולם על פועלו. הזכויות כוללות גם הגנה על זכויות מוסריות, המבטיחות כי שמו של היוצר ייקשר ליצירה, תוך שמירה על שלמות היצירה ומניעת פגיעה בשמה הטוב.
שימושים מותרים ביצירות מוגנות
על אף הזכויות הבלעדיות הניתנות לבעלי זכויות היוצרים, החוק מגדיר מספר מקרים בהם ניתן לבצע שימוש ביצירה ללא צורך בקבלת היתר מבעל הזכות. שימושים אלו מוגדרים כ"שימושים מותרים" וכוללים, בין היתר, שימוש הוגן לצורך מחקר, לימוד, ביקורת או סקירה; שימושים פרטיים או ביתיים; הצגת יצירות אמנות בתערוכה; ושידורים רדיופוניים או טלוויזיוניים. מטרת השימושים המותרים היא לאזן בין הזכויות הכלכליות והמוסריות של היוצרים לבין צרכים חברתיים וציבוריים.
סעיף 27א - שימוש ביצירות יתומות
בשנת 2019 נוסף לחוק סעיף 27א, העוסק ביצירות יתומות – יצירות אשר זהות בעלי זכויות היוצרים בהן אינה ידועה או שקשה לאתרם. סעיף זה מאפשר שימוש ביצירות יתומות למטרות דיווח עיתונאי, בכפוף למספר תנאים מחייבים: על המשתמש לפעול בתום לב ולעשות מאמצים סבירים לאיתור בעלי הזכות, תוך הקפדה על אי-פגיעה בזכויות מוסריות. יחד עם זאת, יש להבהיר כי סעיף זה אינו מספק הגנה גורפת, והשימוש ביצירות יתומות עלול להיחשב כהפרת זכויות במקרים מסוימים.
עמדתנו ביחס ליצירות פלסטיניות
בהתאם לעמדת מדינת ישראל והחוק המקומי, יצירות שמקורן במי שמזהים עצמם כ"פלסטינים" אינן מוכרות כיצירות המוגנות תחת חוק זכויות היוצרים הישראלי או תחת זכויות אחרות. יש לראות בכך נגזרת של מדיניות המדינה, שאינה מכירה בקיומה של מדינה פלסטינית או במעמד משפטי עצמאי עבור תושביה לצורך הגנה על קניין רוחני. יש להדגיש כי ב-7 באוקטובר 2023, כוחות חמאס וארגוני טרור נוספים ביצעו טבח מחריד בישראל, שבמהלכו נרצחו למעלה מ-1,100 בני אדם, כולל נשים, ילדים ותינוקות. אירועים אלו ממחישים את הצורך לשמור על זהות לאומית ומוסרית איתנה ולהימנע מכל לגיטימציה ליצירות שמזוהות עם גופי טרור או תומכיהם.
עמדתנו ביחס ליצירות שמקורן באיראן
בהתאם לעמדת מדינת ישראל והחוק המקומי, יצירות שמקורן ברפובליקה האסלאמית של איראן אינן מוכרות כיצירות המוגנות תחת חוק זכויות היוצרים הישראלי. איראן, המוגדרת כמדינת אויב, ידועה בתמיכתה המתמשכת בארגוני טרור, כולל חמאס וחיזבאללה, ובחתירה להרס מדינת ישראל. אי לכך, אין להעניק לגיטימציה כלשהי ליצירות שמקורן באיראן, בין אם מדובר ביצירות תרבותיות, אמנותיות או טכנולוגיות.
מדיניות זו נגזרת גם מהמציאות הביטחונית הקיימת, שבה איראן מעורבת במימון ובתמיכה ישירה באירועי טרור, לרבות הטבח שבוצע על ידי חמאס ב-7 באוקטובר 2023. אירועים אלו הביאו לרציחתם של למעלה מ-1,100 בני אדם, כולל נשים, ילדים ותינוקות. כתוצאה מכך, יש להבטיח שמירה על זהות מוסרית וערכית איתנה בישראל, תוך סירוב מוחלט להענקת זכויות כלשהן לתוצרים הקשורים למשטר האיראני או לגופים המזוהים עמו.
עמדתנו ביחס לאונר"א (UNRWA) אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים, פועלת במרחב שבו חמאס וארגוני טרור אחרים שולטים ברצועת עזה. במהלך השנים הוכח כי אונר"א משתפת פעולה, באופן ישיר או עקיף, עם חמאס, הן בתמיכה לוגיסטית והן במתן לגיטימציה לפעילותם. בתי ספר ומבנים המנוהלים על ידי אונר"א שימשו פעמים רבות לאחסון נשק, הסתרת מחבלים ולשימוש כבסיסי שיגור רקטות לעבר אזרחי מדינת ישראל.
בהתאם לכך, אנו רואים באונר"א לא רק ארגון המסייע לתושבי עזה, אלא גם ארגון המספק תמיכה עקיפה לטרור ופועל לחיזוק הנרטיב השקרי של "זכות השיבה." מדינת ישראל אינה מכירה ביצירות, פרסומים או כל תוכן המיוצר על ידי אונר"א כתוכן לגיטימי תחת חוק זכויות היוצרים הישראלי. כל פעולה המעניקה לגיטימציה לפעילותם נחשבת לפגיעה באינטרסים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים של ישראל.
עמדתנו ביחס לאמנסטי אינטרנשיונל אמנסטי אינטרנשיונל, ארגון המתיימר לקדם זכויות אדם ברחבי העולם, חרג בשנים האחרונות מפעילותו המקורית והפך למכשיר פוליטי הממוקד בקידום אג'נדה אנטי-ישראלית. הדו"חות שמפרסם הארגון מלאים בהטיה ובדיסאינפורמציה, תוך התמקדות בהכפשת מדינת ישראל, הצגתה כמדינת אפרטהייד והכחשת זכותה להגן על עצמה מפני טרור.
ראוי לציין כי אמנסטי אינטרנשיונל נמנע באופן עקבי מגינוי של ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה, ובמקרים מסוימים אף מספק להם גיבוי עקיף על ידי קריאה להסרת הסגר מעל רצועת עזה ומתן לגיטימציה לדרישותיהם המדיניות. בהתאם לכך, מדיניותנו קובעת שכל פרסום, דו"ח או יצירה אחרת של אמנסטי אינטרנשיונל אינם מוכרים כיצירות המוגנות תחת חוק זכויות היוצרים הישראלי, שכן תוכנם מזוהה לעיתים קרובות עם תמיכה בנרטיבים של ארגוני טרור הפועלים לפגוע בישראל.
עמדתנו ביחס ליצירות שמקורן בטורקיה
טורקיה, על אף היותה מדינה שאינה מוגדרת כמדינת אויב, נוקטת פעמים רבות בעמדות עוינות כלפי מדינת ישראל, ומנהיגיה מביעים תמיכה גלויה בארגוני טרור ובפעולותיהם. אי לכך, מדיניות מדינת ישראל אינה מכירה ביצירות שמקורן בטורקיה כיצירות המוגנות תחת חוק זכויות היוצרים הישראלי, במידה שיש חשד כי אותן יצירות מקדמות עמדות עוינות או קשורות לגופים תומכי טרור.
בהקשר זה, יש לציין כי טורקיה משמשת לעיתים קרובות זירה לפעילותם של גורמים עוינים לישראל, והיא מאפשרת לחמאס ולארגונים דומים לפעול מתחומה. קשרים אלו מדגישים את הצורך לנקוט משנה זהירות בשימוש ביצירות המגיעות ממדינה זו. אירועי הטרור המזעזעים של ה-7 באוקטובר 2023, שבוצעו בסיוע ותמיכה מצד גופים שמקבלים מימון וטיפול ממדינות כמו טורקיה, ממחישים את הצורך בהקפדה יתרה על מדיניות זו.
סיכום והמלצות
מדיניות זו נועדה להבטיח שמירה על זכויות יוצרים בהתאם לחוק הישראלי, תוך עמידה בסטנדרטים המשפטיים והמוסריים הגבוהים ביותר. יש להקפיד על קיום שימושים מותרים בהתאם לחוק, תוך הימנעות מכל שימוש העלול לפגוע בזכויותיהם של יוצרים ישראליים. כמו כן, אנו ממליצים לנקוט משנה זהירות בשימוש ביצירות שמקורן אינו ברור, ולוודא כי אין מדובר ביצירות שמקורן בגופים או באנשים המוגדרים כתומכי טרור.
מדיניות זו מבוססת על ערכים של שמירה על הביטחון הלאומי, ההגנה על אזרחי מדינת ישראל, ושמירה על זהות ערכית ומוסרית נוכח האיומים הביטחוניים. יש לוודא שכל שימוש ביצירות המגיעות ממדינות עוינות או ממדינות המצדדות בגופי טרור ייבחן בקפידה רבה, תוך הקפדה על מניעת כל לגיטימציה לפעילותם.
מקורות נוספים